<h1>המנהיג הלכ' צום כפור</h1>
<h2>דף לא.</h2>
ואחרי התפילה מוציאין שתי תורות וקורין ששה באחרי מות פרש' קרבנות היום, ומפטיר קורא ובעשור לחודש ומפטי' בישעי' (עד) כי כה אמ' יי' רם ונישא עד כי פי יי' דיבר, לפי שכתו' בו הלא זה צום אבחרהו ולהכריז ולהזהיר על התשובה. אב"ן. ונפלאיתי על מה שהיו עושין במקדש למה אין אנו עושין כן דתנן [יומא ס"ח ע"ב] בא לו לקרות כהן גדול קורא, וקורא אחרי מות, ואך בעשור ובעשור שבחומש הפקודי' קורהו על פה, ואנו מדלגין אך בעשור שלא נקראת כלל בזמנה מה שאין כן בכל הפרשיות שבתורה הנקראי' בזמנן מתקנת משה, דכתי' וידבר משה את מועדי יי' וגו' שהיו קורין כל אחת בזמנה. אב"ן.
ובמנחה קורין בעריות, והמנהג להודיע לרבי' ולהזהיר על העריות, וכל מי שיש בו מאלה יקבל על עצמו לפרוש מהן ולהתוודות עליהן ויתכפר לו, כך קיבלתי מרבותיי בצרפת. ואני מצאתי במדרש, למה קורין בעריות בכיפור, לומר רבון כל העולמ' הזכרתנו שלא לגלות ערוה אף אתה אל תגלה ערוותינו ביום הכיפורי' ותכפר לנו על כל פשעינו ותמחול ותסלח לכל חטאתינו. אב"ן הירח"י. וקורין ג' בעריות, ומפטי' ועלו מושיעי' ונבואת יונה שמדבר על התשובה, ומי אל כמוך כו', ושלישי הקורא הוא המפטיר, ומברך לפניה ולאחרי' כל הברכו' כדרך שחרית. יסוד העמרמי.
